החלטה בתיק ע"ע 344/06

1.           בפני בקשה לחייב את המשיב - המערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת - המשיבה בערעור.

2.          המשיב הגיש ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (ע"ב 1659/02, מותב בראשות כב' השופט מיכאל שפיצר ונציגי הציבור עדה וולקן ואהרון לוי -  להלן - "פסק הדין"). המבקש עבד כימאי אצל המבקשת וסיים לעבוד ב-1999. בתביעתו עתר לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים ומענק פרישה. בית הדין דחה את התביעה וקבע כי המשיב קיבל את מלוא פיצויי הפיטורים בהתאם לחישוב שנערך על ידי המבקשת וכן קבע כי הוא אינו זכאי למענק פרישה מאחר וסיים לעבוד בשל מצב בריאותו וכן בשל סרובו לחתום על כתב קבלה ושחרור כנדרש לפי הסכם התייעלות שנחתם עם המבקשת וההסתדרות ב- 13.10.97 בעניין תנאי פרישה מיוחדים לפורשים (להלן - "הסכם 97").

3.         המשיב טוען בכתב הערעור כי תקופת העבודה הנכונה היא 30 שנים ברציפות, ולא כפי שקבע בית הדין - 26 שנים ו-9 חודשים. את המשכורת הקובעת לצורך תשלום פיצויי פיטורים יש לחשב לפי טופס הודעת המעביד בו נרשם סך של 7,946 ש"ח ולא 6,650 ש"ח כפי שקבע בית הדין.

            עוד טוען המשיב כי הסכם 97 אינו מונע ממי שפרש בשל מצב בריאותו לקבל מענק פרישה. כמו כן, התניית קבלת המענק בחתימה על כתב ויתור נקבעה בחוסר תום לב, תוך שהיא פוגעת בכוונתו של המשיב להגיש תביעות נזיקיות כנגד המבקשת וכן מנוגדת לאמור בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

4.         המבקשת טוענת כי יש לחייב את המשיב בהפקדת ערובה, מאחר וסיכויי ההצלחה בערעור קלושים. קביעות פסק הדין מעוגנות במסמכים שהוגשו על ידי המבקשת בכל הקשור לתקופת עבודתו של המשיב, ושכרו הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. הסכם 97 קבע את התנאים לקבלת מענק פרישה ובהם - החתימה על כתב קבלה ושחרור, וכן קבע כי מי שסיים עבודתו בשל פרישתו בשל בעיות בריאות לא יהיה זכאי לקבל המענק. המשיב גם לא הוכיח נוהג מכוחו הוא זכאי למענק פרישה.

5.         המבקשת טוענת כי המשיב לא שילם את סכום ההוצאות שנפסק בבית הדין, לאחר שבקשותיו לעיכוב ביצוע שהוגשו בבית הדין האזורי וכאן נדחו. גם הליכי הוצאה לפועל שננקטו לא הביאו לאיתור כספים, היכולים לשמש לגביית ההוצאות.

6.         המשיב טען כי הפקדת הערובה תכביד עליו משמעותית ותמנע ממנו מימוש זכויותיו, וזכות זו גוברת על זכות המבקשת לגביית ההוצאות. המשיב טוען כי החל לשלם את סכום ההוצאות שנפסקו על ידי בית הדין ולראיה צירף שובר תשלום על סך 400 ש"ח במסגרת תיק ההוצאה לפועל. עוד טוען המשיב כי סיכויי הערעור שהגיש גבוהים.

7.         הכרעה

            זכות הגישה לערכאות הינה זכות ראשונית ויסודית, ובלעדיה אין קיום לשיטת המשפט. (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ פ"ד נ"א (3) 628,577). זכות זו אינה מוחלטת ובתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984, ניתנה לבית המשפט או לרשם האפשרות לחייב תובע בערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבע. מכאן שהתקנה באה למנוע הגשת תביעות סרק והיא מכוונת לשיקולים בהטלת הערובה: סיכויי ההצלחה בתביעה ויכולת גביית ההוצאות מהתובע. יחד עם זאת, אין מחייבים בעל דין בהפקדת ערובה וכן מחמת עוניו. (רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ פ"ד מד (1)647).

8.         בפרשת פתחי אבי נסאר הסביר בית הדין הארצי מפי השופטת ארד, כי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, אומצה בפסיקה תוך התייחסות למיוחד במשפט העבודה. (ע"ע 1424/02 פתחי אבו נסאר SAINT PETER IN GALLICANTUעבודה ארצי  לג (54) 38) .

            כשהעובד הוא תושב ישראל - ככלל לא תוטל על התובע הפקדת ערובה, אלא במקרים החריגים והנדירים, בהם הנתבע, המבקש את הערובה, יוכיח כי התביעה מופרכת על פניה וכי לא יהיה לו מהיכן לגבות את הוצאותיו.

9.         אשר לנימוק של הימנעות בעל דין מלפרוע הוצאות שהוטלו עליו. יש לתת משקל יתר כאשר מדובר בהוצאות שנפסקו בפס"ד סופי, עת התקיים דיון מהותי בעניינו של המשיב. כלומר המבקש מיצה באופן חלקי את זכות הגישה לערכאות. זאת כאשר בית הדין קמא ובית הדין של ערעור דחו בקשות לעיכוב ביצוע של פס"ד - שעניינו הוא החיוב בהוצאות. (ע"ע 251/03 דוד אילוז נ' מישל הסעות בע"מ עבודה ארצי ל"ג (57) 46).

10.       במקרה שבפנינו, החיוב בהוצאות שנקבע בפסק הדין, וביצועו לא עוכב הן על ידי בית הדין קמא והן על ידי בית דין זה, לא הביא את המשיב לשלם את ההוצאות. גם הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו על ידי המבקשת הניבו רק תשלום בסך 400 ש"ח כעולה מתגובת המשיב.

            תשלום סכום כזה, מלמד כי קיים סיכון ממשי שהמבקשת לא תוכל לגבות הוצאותיה, לכשייפסקו במסגרת הערעור. המבקשת זכאית כי ישולמו לה ההוצאות בתשלום אחד ולא לשיעורין וודאי שלא לאחר שתפתח תיק בהוצאה לפועל.

11.       אשר לסיכויי הערעור וחשיבות הנושאים הנדונים בו. חלק מערעור המשיב מופנה לקביעות עובדתיות של בית הדין קמא. לנוכח הכלל שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית לא ניתן לומר כי סיכויי הערעור טובים.

            באשר לשאלות הקשורות בתוכנו של ההסכם הקיבוצי, גם כאן מקובל הכלל כי בית הדין לא יתערב בתוכנו של הסכם קיבוצי ; יחד עם זאת, גם אם מדובר בשאלה משפטית  שהיא עקרונית למשיב, אין בכך כדי להצדיק קיום דיון בערעור ללא שתובטח זכותה של המבקשת לגביית ההוצאות בערעור, אם הערעור יידחה.

12.       על יסוד האמור לעיל, הבקשה מתקבלת כך שהמשיב יפקיד בקופת בית הדין ערבות בנקאית על סך 2,000 ש"ח, או מזומן בסכום הזה וזאת עד ליום 28.3.07.

            לא יבוצע האמור, יימחק הערעור ללא הודעה נוספת.

ניתנה היום ‏י"ז אדר, תשס"ז ( ‏7 מרץ, 2007 ) בהעדר הצדדים.